שולחן עגול בבר אילן

שני, 02 ינואר 2012 15:31

בחמישי קריר וסגרירי, אי שם בתחילת דצמבר, התאספנו לאירוע השולחנות העגולים באוניברסיטת בר אילן. 

התכנסנו - סטודנטים מן המניין, פעילי קול אחד, אזרחים ותיקים, וכמה מאנשי אגודת הסטודנטים בכדי לחלוק רעיונות, מחשבות ודרכים להסתכלות על המציאות שרחשה סביבנו בחודשים האחרונים.

בשולחן אותו הנחה טל הריס, מנכ"ל התנועה, נידונו מס' שאלות מרכזיות בנוגע לסוגיית הקשר בין המחאה החברתית למצב המדיני: אודות קיום הקשר בין המצב החברתי למדיני וכיצד זה בא לידי ביטוי; ועל אפשרויות הפעולה, בכדי לא לכפות על המחאה את הפרדת הימין והשמאל המוכרת.

שלושה מישורים זכו לתמימות דעים בקרב יושבי השולחן בנוגע לטיב הקשר: השפעת הסכסוך על אופן חלוקת תקציב המדינה מחד, ההגבלה הפיננסית על גודל התקציב (כגון הכנסות שנמנעות במקרה והסכסוך היה נפתר) מן העבר השני, ולבסוף – סדר היום הפוליטי הישראלי שמוכתב ע"י נקודת המבט המדינית.

פן אחר שעלה בדיון, נגע דווקא בשסעים חברתיים שעלולים לבלוט על פני השטח ביום שלאחר סיום הסכסוך – שסעים שכרגע נחבאים אל השטח, דווקא בגלל המצב הקיים.

בהמשך הפאנל, ולסיכום- הועלו מס' רעיונות להצפת ההיבט הכלכלי של הסכסוך: שקיפות בתקציב הביטחון – כך שהציבור יבין את השלכות הסכסוך; שינוי שיטת ממשל – לצורך גילום אינטרסים מקומיים, יותר מאשר לאומיים-מדינתיים; הקניית כלים לבחינת המערכת הפוליטית והנגשת הנושא לציבור הרחב, מרמת החינוך ועד אתרי אינטרנט ייעודיים, ועידוד קמפיינים אזרחיים אשר ימחישו לציבור מהו מחירו של דחיית הפתרון המדיני.

אולם נדמה, כי דווקא אירועים מהסוג הזה, שמהווים מעין סינתזה בין אקטיביזם פוליטי (על כל גווניו) והרצון לחלוק ולהיחשף להשקפות עולם שונות – הם חלק בלתי נפרד מתהליך שבסופו ייוודעו כל הפנים המשמעותיים של הסכסוך, ולעומקם, כך שנושא הסכסוך לא יהיה מנת חלקם של מקבלי ההחלטות ופעילים פוליטיים למיניהם – אלא נגיש לכלל הקהל הרחב, מגדול ועד קטן.